שלומי, אנדרי, נועה ואלמוג – ברוכים הבאים! 🇮🇱 🇮🇱 🇮🇱
מדינה שלמה שהתפללה לשובכם מתרגשת יחד אתכם 💕
​
ואנחנו נמשיך לומר -
לא לעסקאות שמפקירות חטופים ומסכנות את אזרחי ישראל
כן ללחץ צבאי על החמאס ופעולות חילוץ!
​
צילום: דובר צה"ל

איך מקדמים את הבנייה בהתיישבות מבלי להעזר באוכלוסיית אוייב?
​
בימים האחרונים יצא ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, יחד עם נציגים מחברת 'אופק הנדסה ויזמות', לטיביליסי בירת גאורגיה. שם הם חתמו על הסכם להבאת מאות פועלי בניין מקצועיים מגיאורגיה לאתרי הבנייה בשומרון.
​
ההסכם הזה מצטרף להסכם שנחתם לפני כשלושה חודשים מול בעליה של חברת כוח האדם 'דינאמיק' מהודו כחלק מהפעולות לפתרון המחסור בפועלים באתרי הבנייה השונים.
​
במעמד החתימה אמר דגן: "הניצחון שלנו הוא בניין הארץ. לניצחון שתי רגליים: ניצחון צבאי וניצחון אזרחי. הניצחון האזרחי שלנו הוא בבניין הארץ".
​
אנחנו בקבוצת #הליכוד_שלי גאים להיות חלק מפעילות אקטיבית לניתוק התלות בפועלים הערבים מה'רשות' והמשך פיתוח הבניה בהתיישבות.

משתפים בסטטוס!

20.8.1993, היום לפני 31 שנה נחתם בחשאיות השלב הראשון של אוסלו, קראו לו "עזה ויריחו תחילה". הסכם שהקים את הרשות הפלסטינית, נתן לה את השליטה בעזה ויריחו ולנו נתן שלום.
​
סליחה, אנחנו קיבלנו מסמך שלום שלא שווה את הנייר.
​
אנחנו כבר יודעים שהחתימה שלהם היא אות מתה
אנחנו יודעים שמחבלים שישוחררו ינסו לרצוח עוד
אנחנו יודעים שערבויות ביטחוניות לא יגנו עלינו, רק צה"ל!
ואנחנו גם יודעים שרק כיבוש והתיישבות הם פיתרון, זו גם ההרתעה האמיתית במנוף הלחצים על האויב.
זה בדיוק היום לומר: עזה תחילה!
​
כמו שביטלנו את חוק ההתנתקות בצפון השומרון, הגיע הזמן לבטל את חוק ההתנתקות בגוש קטיף ולפעול לחזרה לשם. הגיע הזמן לחזור הביתה
​
קרדיט לתמונה: דובר צה"ל

המחברות 📚 כבר עטופות ומחכות בילקוט, עוד מעט זה קורה – חוזרים לבית הספר. נשאר רק להכין את הבגדים ליום הראשון ללימודים. ומה אתם מתכננים ללבוש?
​
ברקע הדיונים סביב הבגד ליום הראשון אנחנו מצטרפים ליוזמה של צביקה מור, אבא של איתן שנחטף לעזה. לובשים כחול לבן בפתיחת מוסדות החינוך ומתאחדים סביב הדגל שלנו!
​
להצלת החטופים, לכבוד הנופלים ומשפחותיהם, לכבוד הפצועים, לחיזוק המפונים ולהצלחת החיילים שלנו. עם ישראל חי 🇮🇱
​
בתמונה – עוד בתי ספר שמצטרפים ליוזמה

שר המשפטים יריב לוין,
​
אמון הציבור והתמיכה במוסד המשפט בישראל ירדו לאורך השנים מאז המהפכה החוקתית בשנת 1992. הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת מאפשרת לבית המשפט לשתק פעם אחר פעם את מהלכי הממשלה הנבחרת ע"י העם. כל זאת בזמן שמועמדי בית המשפט העליון אינם עומדים לבחירות על ידי הציבור הרחב.
​
אין לנו ספק כי הרשות השופטת היא מוסד הכרחי לשלטון תקין, אך היא אמורה לתפקד לצד רשות מחוקקת ומבצעת. מערכת האיזונים והבלמים המפורסמת נפגעת כשאנחנו רואים בלמים ובלמים בלבד. ​
​
לדבר הזה צריך להציע תיקון.
​
אז למה דווקא במלחמה?
​
המלחמה מתמשכת, היא לא תגמר מחר. אי אפשר לשתק את המדינה עד לסיומה. בדיוק כמו שניהלנו כאן מערכת בחירות על השלטון המקומי תוך כדי לחימה. כמובן שיש לעשות זאת בתבונה וביצירת הסכמה רחבה ככל הניתן.
​
למלחמה יש מטרות ברורות ואנחנו מעוניינים בהשגתם – כדי לנצח את החמאס, כדי להחזיר את החטופים וכדי להשיב את הביטחון. דרישות שעולות מהמערכת המשפטית לגבי תנאי כליאה משופרים למחבלי הנוחבה השפלים מצד אחד וחקירות ללוחמי צה"ל מה7.10 מהצד השני, לא עוזרות בהשגת מטרות המלחמה.
​
אנחנו קוראים לך - ​ בשביל חיזוק הדמוקרטיה, בשביל מערכת משפט בעלת תמיכה ציבורית ובשביל הניצחון במלחמה והחזרת החטופים:
המשך להלחם על תיקון מערכת המשפט!
​
אנחנו כאן כדי להזכיר לך את תמיכת הציבור בתיקון החשוב הזה

השבוע לפני 19 שנה, עם סיום הגירוש וההתנתקות, הורד דגל ישראל מהתורן במפקדת אוגדת עזה.
תקשיבו לקציני הצבא, זו הקונספציה שמדברת במלא עוזה.
​
מה התיקון לזה?
ממשיכים לדרוש ולפעול: כיבוש והתיישבות!
את הדגל שהורד יש להחזיר, והפעם לתמיד 🇮🇱
​
(הסירטון פורסם אצל גבע ברין בטוויטר)

טור מצוין של העיתונאי אריאל כהנא:

כמה מילים על המעצר המנהלי של הבימאי אברהם שפירא:

יצהר הוא אחד הישובים האהובים עלי בארץ.
מעבר לכך שיש לי משפחה במקום – אברהם שפירא הוא חלק ממנה - התושבים והאווירה שאני פוגש ביצהר הם תמיד ייחודיים. משוחררי חשיבה, נטולי קונספציות, מחוץ לקופסה, חדורי שליחות וערכים ומסורים לעם ישראל.
לא במקרה יצהר הוא הישוב בעל השיעור הגבוה ביותר של תורמי כליה, ויש קשר ישיר בין הוולונטריות הזו לבין הגדר שאיננה סביבו, והדבקות של תושביו ושל תושבי הגבעות בפאתיו באדמת הארץ. למעשה, זה אחד המקומות היחידים שכיום דבקים בארץ ישראל באותה טוטליות של מייבשי הביצות, ומקימי עיירות הפיתוח.
אך הרוח המשוחררת הזו הביאה במשך השנים לכיווני חשיבה בעייתיים מאוד, בלתי מוסריים, לא יהודיים ובכל מקרה כאלה שגורמים לנו נזק רב. הכוונה ל"תג מחיר" ובכלל להתפרעויות היהודיות.
"תג מחיר", הוא רעיון עוועים לפיו, אני (צד א') אנקום בצד ג' (כלומר בערבים שלא פגעו ביהודים), כי מדינת ישראל לא שמרה כנדרש עלי אחרי שנפגעתי מצד ב' (ערבים שכן פגעו ביהודים).
במילים אחרות, אנשים שלא עשו לי כל רע, יחטפו ממני אבנים, בקבוקי תבעירה ונזקים אחרים, כי לי נראה שהרשויות לא נוהגות נכון במי שכן עשוי לי רע. אעשה דין לעצמי גם מתוך מטרה לכפות על הצבא צעדים שאינו רוצה לנקוט בהם מסיבותיו ולפעמים גם כחלק משאיפה לפרק את מדינת ישראל מבפנים. אלה ההגיונות שמאחורי ההתפרעויות.
כל בר דעת מבין שעם אנרכיה כזו אי אפשר בשום אופן להשלים.
נתחיל מהסוף הפרקטי.
בשנתיים האחרונות היו התפרעויות רבות של יהודים בכפרים ערביים. הן לא הביאו לתוצאות ביטחוניות טובות יותר מאשר פעילות צה"ל. אף שהיא מופעלת שנים רבות, 'תג מחיר' גם לא גרמה לצה"ל לעשות את מה שאינו רוצה, אלא רק מעסיקה את כוחות הביטחון ומרחיבה את הקרעים הפנימיים בתוכנו – בדיוק מה שסינוואר רוצה. כך שבמבחן התוצאה אין במעשים האלה כל תועלת.
שנית, אנחנו לא שבט בדואי שנודד במדבר בעת העתיקה אלא מדינה מסודרת. ובמדינה כזו, הרשויות עם כל הבעיות שיש בהן (ויש הרבה מאוד, אני כותב על כך עשורים) הן אלה שאחראיות לחוק ולסדר. לא יתכן שיהיו פה 'נקמות דם', 'ערי מקלט' ושאר אמצעים שכאלה. זה לא עבד כך בקהילות ישראל בגלות, ובוודאי שלא יכול לעבוד כך במדינת ישראל המתחדשת.
שלישית, כאמור, 'תג מחיר' הוא עוולה מוסרית מחרידה. ידמיינו לעצמם התומכים בו, מה יקרה אם עוד תושבים בישראל יאמצו את השיטה.
התנגשת ברכב שלי מאחור? החמולה שלי תבוא ליצהר ותשבור את החלונות של השכן שלך. זה הגיוני?!
זרקת אבן בחווארה? תושבי הוד השרון יעשו פוגרום תגובה בבית אל. זה הרציונל שלכם. ואני שואל, ככה אפשר להתנהל?!
רביעית, העולם שבחוץ. אפילו אם כל הטיעונים הקודמים נשמטים מאיזו סיבה, התפרעויות היהודים בכפרים הערביים גורמות לישראל נזק מדיני בל יתואר. לא במקרה אין אפילו חבר קונגרס אחד שיוצא נגד הסנקציות (הנוראיות והפסולות) שממשל ביידן הטיל על עשרות ישראלים כתוצאה מההתפרעויות האלה. למה? כי פשוט אין דרך להגן בינלאומית על מה שנתפס כפוגרומים יהודיים שלוח רסן.
הימין הישראלי הצליח במאמץ הסברתי רב שנים לשכנע את הצד הרפובליקני במפה הפוליטית האמריקנית שיש ליהודים זכויות היסטוריות ומדיניות ביהודה ושומרון. זהו הישג כביר. ואולם, מיוסי דגן ודרומה, אין אדם אחד שתרם להישג הנ"ל המסוגל לגַבּות את 'תג מחיר' ואת ההתפרעויות בכלל. התפרקות המערכות הזו הזה לא צולחת את גדולי אוהבינו.
יתירה מכך, אפילו אם הייתה איזו שהיא הצדקה לסרטון שמראה בימאי ישראלי - זה המקצוע של אברם שפירא - משליך אבנים בכפר ערבי, הרי שבאותו רגע הבימאי הזה מושווה ל"עיתונאי" אל ג'זירה שהחזיק בנועה מרציאנו. כן, זו המשוואה. רוצח-עיתונאי ערבי מצד אחד. בימאי-פורע יהודי מצד שני. אני מכיר את כל ההסברים והתירוצים למה שפירא זרק אבנים בחווארה וכנראה גם במקומות אחרים. הם לא יכולים לשכנע אף אחד בחוץ. ולכן
אם אתה בימאי שמסקר אירועים, לא יכול להיות שתיקח חלק בהם. חוץ מאשר אצל הנוחבות, זה לא עובד ככה בשום מקום בעולם. האדם הסביר שבאמצע, בלונדון, ניו יורק או פריז, דוחה את "שני הצדדים" באותה מידה. הוא מסוגל להבין שליהודים יש זכות היסטורית ביצהר. הוא לא מסוגל לקלוט שהיהודים מתנהגים כמו הפוגרומיסטים הערבים. זו הנקודה.
ולכן השאלה הנשאלת היא האם ההשוואה הנואלת הזו היא התוצאה שאברהם שפירא מעוניין בה? האם חוג ידידיו, שמבינים משהו בדעת קהל, רוצים שכך נוצג אותנו בעולם?
כך שבשורה התחתונה, התפרעויות 'תג מחיר' שמוּנַעות מהרצון לחזק את אחיזתנו בארץ, משיגות את המטרה ההפוכה בדיוק. הן מחלישות דרמטית את ישראל, נקודה.

ואתם, אברהם, אלחנן, אלישע, וצבי –חייבים למען השם להבין את זה. כך גם יתר ראשי הציבור. מסמוטריץ' ובן גביר והלאה, כל מי שנושא בשליחות ציבורית צריך להקים קול זעקה, לשרטט קו אדום עבה ובוהק, ולומר בבירור שהשתוללות היהודים בכפרים הערביים פוגעת בעם ישראל, בארץ ישראל, בתורת ישראל ובמדינת ישראל. זה עד כדי כך חד, ברור ופשוט.
אני אמשיך לבקר ביצהר. אבל עם כל אהבתי לתושביה, לרוח המפעמת בה, לרב שמנהיג אותה שנים רבות (ולמיטב ידיעתי מתנגד למעשים האלה), וכמובן להתיישבות היהודית בכל רגב של ארץ ישראל – תהום עמוקה מפרידה ביני לבין מי שתומכים בהתפרעויות האלה.
ומילת סיום: ישראל שאחרי המלחמה תתמודד גם כך עם נחשול הוקעה שלא היה כמותו, ברמה שלחיילים יהיה קשה להסתובב בעולם. 'תג מחיר' הוא התוסף שמאיץ את הגל, ואולי זה שישבור את גב הגמל.
לכן, אתה אלה שתומכים בשפירא ובתג מחיר, עליכם להבין מה מונח על כפות המאזניים. לא רק גורלכם שלכם, אלא עתידם של רבים אחרים ושל המפעל כולו. האחריות וההחלטות ועל כתפיכם בלבד.

גלעד ארדן, רגע לפני גמר כהונתו כשגריר שלנו באו"ם, דואג להמשיך ולהעביר את המסורת הלאה:
​
עם סיום השיפוץ בלשכת שגריר ישראל באו"ם, הוא מציב תזכורת משמעותית בפתח הלשכה - מזוזת ארץ ישראל.
​
מדבריו: "כדי שכל מי שמגיע לכאן לפגישה יזכור היטב שארץ ישראל שייכת לעם ישראל כולל יהודה ושומרון!" 🇮🇱

לאחרונה אנחנו פוגשים "טריק" חדש: ממשל ארה"ב רוצה להתוות למדינת ישראל את המדיניות ומעניש באופן עצמאי מתיישבים ע"י סנקציות. אנחנו לא נסכים להתנהלות הזו, למדינת ישראל יש מערכת שלטון, משפט וגם אכיפה כשצריך. ההתנהלות מצד ארה"ב פוגעת בריבונותה של מדינת ישראל.
​
יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון, נפגש עם חברי קונגרס אמריקאים שהבטיחו להאבק נגד הסנקציות שהופנו כלפי מתיישבים. הנה חלק מדברים שנשא במפגש:
​
"הסנקציות כלפי אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ומחוץ לה הן מהלך אנטי-דמוקרטי חסר תקדים, וזו גם פגיעה בריבונות של מדינת ישראל. בוודאי כשמדובר באזרחים שומרי חוק הפועלים בארגונים למען ההתיישבות ביהודה ושומרון שאפילו לא נפתח נגדם הליך פלילי. האחריות על ממשלת ישראל למנוע את הסנקציות. אני שמח שבסנאט ובקונגרס יש לנו חברים שמבינים את זה ומוכנים להילחם יחד איתנו נגד הדבר החמור הזה".

ככה יוצרים שינוי,
כי זו השפה שמבינים השכנים במזרח התיכון

זמן קצר אחרי חיסולו של עקיל, בכיר חיזבאללה, עלה לשידור דני דנון. דנון משמש כשגריר ישראל באו"ם, והראיון עימו נפתח בדברים של אריק שון, מגיש רשת "פוקס ניוז":
​
"אני חושב שאני מדבר בשם הרבה צופים ואני מודה לך, מודה למדינה שלך ולצה"ל, על שחיסלו את המחבל שהיה אחראי על הפיגוע בשגרירות ארה"ב בלבנון. הבאתם צדק למשפחות הנרצחים אחרי 41 שנים", אמר המגיש לדנון.
​
ביום יום אנחנו מדברים הרבה על ביטחון, החזרת הביטחון, החזרת ההרתעה.
צריך לזכור שמדינת ישראל פועלת גם בשם הצדק. אין מקום בעולם לרוע שמביאים עימם אירגוני הטרור.

אבו מאזן, נשיא הרש"פ, שלח איגרת תנחומים רשמית לחיזבאללה על מותו של חסן נסראללה.
​
מישהו עדיין סומך עליו שהוא ישמור על הביטחון והשקט בשטחי הרשות? או בעזה?
​
רק כוחות צה"ל שומרים על מדינת ישראל וגבולותיה. לא כוחות זרים ולא תיאום ביטחוני עם תומכי חיזבאללה.
​
התמונה - צילום מסך מעמוד הפייסבוק של אבו מאזן.

תשפ"ד, תזכורת לדברים שנעשו כאן
​
שרת התחבורה מירי רגב חנכה את כביש עוקף חווארה שמשרת את אוכלוסיית גב ההר מידי יום, מאפשר הגעה למקומות תעסוקה, השכלה ומוסדות רפואה. עשרות אלפי נוסעים נהנים מדרך בטוחה ומהירה ללא הצורך לעבור בכפר עוין.

שר הכלכלה ניר ברקת פעל ופועל להגדלת מכסות העובדים הזרים. ההגדלה הזו תאפשר להמשיך את הבניה תוך כדי התנתקות מהתלות בעובדי הרשות.
​
​שר הביטחון יואב גלנט מוביל את הפרויקט להרחבת המחסומים כדי למנוע עמידה בפקקים ולהקל על חיי התושבים. אנחנו כבר נהנים מהפרויקט הזה עם הוספת נתיבי הבידוק ברנתיס וכביש חוצה שומרון.
​
שר התקשורת שלמה קרעי הביע את תמיכתו והעניק באמצעות משרד התקשורת אמצעי תקשורת חירום לטובת הביטחון באזור עם פרוץ המלחמה.

לאורך השנה אנחנו משמיעים את קול ההתיישבות בעזרת ביקורים של נציגים מארה"ב כדוגמת ניקי היילי כאן בשומרון, ומפגשים בפרלמנטים באירופה וארה"ב עם אוהבי ישראל.
​
מתקדמים לעבר שנת תשפ"ה ומתפללים להמשך עשיה טובה

לפני שנה שלחנו מייל עם ברכות ותקוות רבות לשנת תשפ"ד שעמדה בפתח. כשהיא הגיעה היא היתה אחרת לגמרי ממה שקיווינו והתפללנו. מספר הנרצחים וההרוגים במלחמה לא נתפס. מספר המפונים מביתם, שנאלצו ועודם נאלצים לנדוד, הוא גדול. ויש לנו עדיין חטופים במנהרות בעזה.

יחד עם הכאב הגדול שהיה בשנה החולפת פגשנו הרבה גבורה, אהבה ומסירות נפש של עם ישראל. מאות אלפים שעלו על מדים ובאו. התאחדנו יחד ברגעים מרגשים כמו השחרור של ארבעת החטופים במבצע הירואי בו נהרג ארנון זמורה הי"ד. שמחנו בשבוע האחרון של השנה עם חיסולו של נסראללה ימ"ש. בימים אלו כולנו דרוכים לקראת הבאות בצפון.
​
בשנה הזו חלה התעוררות גדולה לגבי היחס לרש"פ, להתנתקות, ליציאה מלבנון ולהסכמי אוסלו. ראינו מול עיננו מה קורה כשמדינת ישראל מאבדת משטחה ומוסרת אותו לאויב. ההתיישבות ביהודה ושומרון שוב הוכיחה את עצמה כנכס אסטרטגי למדינת ישראל. את ההתעוררות הזו צריך לחזק ולהשמיע קול ברור, לצד מעשה, גם בהנהגה.

כל מי שמעורה בשטח פוגש את הפער בין הציבור הרחב לבין ההצגה של הדברים בתקשורת, והציבור הרחב ישמיע את קולו בבחירות. כמתפקדי הליכוד אנחנו זוכים להיות מהבוחרים של נציגי מפלגת השלטון, אלו שעתידים להיות ח"כים ושרים. בקבוצת 'הליכוד שלי' נרצה להמשיך ולחזק את כוחם של הפועלים למען ארץ ישראל.

שתהיה לנו שנת ניצחון, כיבוש, והתיישבות בכל חבלי ארצנו

שנה מאז יום 7.10 בו פרצה מלחמת "חרבות ברזל".
מלחמה על ארצנו ועל זהות עמנו.
​
בין רבבות הגיבורים שרצו באותו בוקר לחלץ ולהציל, היה גם את אלחנן קלמנזון הי"ד. אלחנן, תושב הישוב עתניאל, יצא מיוזמתו עם אחיו ואחיינו לקיבוץ בארי. צוות אלחנן הצליח לחלץ תחת האש כמאה איש ולהביאם למקום מבטחים, עד לרגע בו אלחנן נפגע ונהרג. על המעשה הזה חברי הצוות זכו בפרס ישראל לגבורה אזרחית לשנת תשפ"ד.
​
אלחנן השאיר אחריו מסמך אישי לאשתו, מכתב שכותרתו "אם אמות":
​
"האמנתי בדרך, האמנתי בשוב עמנו לארצנו. האמנתי במעשה קטן שמחולל הרבה, דגש קטן שיציל חיים. אם אמות כחלל במלחמה על הארץ - שיזכרו ויזכירו שאין מדובר בעוד מלחמה או אינתיפאדה, מדובר באותה מלחמה ארוכה על ארצנו ועל זהות עמנו הנמשכת כבר כמעט 150 שנה.
​
רציתי וניסיתי להיות אדם, להיות יהודי."
​
יהי זכרו ברוך בתוך שאר הרוגי מלכות.
​
בתמונה חברי הצוות, אלחנן משמאל.

מתוך תפילת יום הכיפורים:
​
"וּבְכֵן תֵּן כָּבוד ה' לְעַמֶּךָ,
תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טובָה לְדורְשֶׁיךָ,
וּפִתְחון פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ,
שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ, וְשָׂשון לְעִירֶךָ,
וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ,
וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ"
​
גמר חתימה טובה!